במקומות שעובדים בהם כמו מטבחים, בתי בד, קונדיטוריות, מוסכים וכד׳, מן הסתם שמצטברות שכבות שומן על הרצפה. אם זה משמן, משוקולד, מבצק או מגריז… אז איך מסירים שכבת שומן קשה מהריצוף ?

בהרבה חדרי רחצה, אוהבים לשלב בין הריצוף אריחי דקור מיוחדים או שילובי פסיפס. לאחר שמסתיימת עבודת הריצוף, עושים רובה. את הרובה צריך ליישם במרווחים המיועדים לכך ולפני שהיא מתייבשת, צריך לעצב אותה יפה ולנקות טוב את שאריות הרובה שמרוחות על אריח הדקור או הפסיפס. לעיתים נשארת שכבה עקשנית של רובה שלא יורדת בשום צורה…

אריחים דמויי פרקט מגיעים בגדלים וצבעים שונים וכן, טקסטורות של מחורץ ומחוספס. מאוד טרנדי לרצף אותם במרפסות וחדרי רחצה ומקלחות. בתהליך הבניה לעתים מתקשים עם הניקוי של האריחים האלה בגלל החספוס והחריצים שלהם. הרובה וחומרי הבנייה נכנסים לתוך החריצים, מתייבשים שם ואז צריך פתרון טוב !

בשנים האחרונות יצאו הרבה דוגמאות של צבעים וגוונים בגרניט פורצלן. חלקם מדמים אבן טבעית ולכן יש הרבה משחק בגוונים ובטקסטורות שלהם. לעתים יש בעיות עם זה…

אריחי טראצו – ״האלה של פעם…״ הם תשתית שסופגת רטיבות וכתמים ולפעמים גם חלודה. זה יכול להיות ממשהו מברזל, שעמד על הרצפה במרפסת ונרטב מגשמים, כמו מנגל עזוב בחורף…

לצערי, ככה נראים הרבה בניינים חדשים בישראל… הסיבה – טיפול לא טוב לאבן השחורה, שבגלל אופייה וצבעה המיוחד, דורשת טיפול בחומרי ניקוי נכונים ובתהליך מבוקר.

אני נתקלת בתופעה זו הרבה פעמים, בעיקר אצל אנשים נקיים, בעיקר על אריחים מבריקים, שיש להם ספיגות כלשהי ותופסים שכבות של שומן או ווקס.
השבוע ביקרתי אצל אישה, שכשעשיתי אצלה הדגמה, פתאום היא הבינה את גודל השכבה (-:

מי שקצת מסתכל על בניינים, ודאי נתקל במראה של חזית בניין מאבן שנראית משופשפת ולא אחידה, בעיקר בשעה שהשמש מול אותה חזית. דבר זה נגרם משיטת ניקוי הבניין לאחר הבנייה. מעבר לנזק האסתטי, קיים גם נזק בריאותי. וחשוב שנדע מזה !

לעתים יש כתמים או לכלוך שנראה שאין סיכוי להסיר, ואז כשמנסים עם החומר הנכון, יש הפתעות טובות !

פגשתי בתופעה המוזרה הזאת מספר פעמים. חקרתי אותה לעומק, וגיליתי שיש הסבר מדעי לתופעה. ויש גם פתרון אחד ! נחשו…