לאחרונה ביקרתי בבית של אנשים שהשקיעו רבות בעיצוב חדר הרחצה שלהם, הן בכלים הסניטרים המיוחדים והן בבחירת האריחים. רק חבל שזה מה שקרה…

בשנים האחרונות מאוד טרנדי לרצף אריחים שחורים בחדרי רחצה. לרב, האריחים של הרצפה יהיו מחוספסים (אנטי סליפ) כדי למנוע החלקה. הצבע והחספוס גורם להצטברות של אבנית שמיד רואים בעין וזה מוריד מהיופי והאסתטיקה של חדר הרחצה…

בברכות שחייה יש צורך בתחזוק טוב ויעיל של האריחים הסובבים את הברכה. לרב, הלכלוך שמצטבר על הריצוף הוא אבנית מהמים וגם לכלוך שומני מהליכה של בני אדם על משטח הריצוף.

במקומות שעובדים בהם כמו מטבחים, בתי בד, קונדיטוריות, מוסכים וכד׳, מן הסתם שמצטברות שכבות שומן על הרצפה. אם זה משמן, משוקולד, מבצק או מגריז… אז איך מסירים שכבת שומן קשה מהריצוף ?

בהרבה חדרי רחצה, אוהבים לשלב בין הריצוף אריחי דקור מיוחדים או שילובי פסיפס. לאחר שמסתיימת עבודת הריצוף, עושים רובה. את הרובה צריך ליישם במרווחים המיועדים לכך ולפני שהיא מתייבשת, צריך לעצב אותה יפה ולנקות טוב את שאריות הרובה שמרוחות על אריח הדקור או הפסיפס. לעיתים נשארת שכבה עקשנית של רובה שלא יורדת בשום צורה…

אריחים דמויי פרקט מגיעים בגדלים וצבעים שונים וכן, טקסטורות של מחורץ ומחוספס. מאוד טרנדי לרצף אותם במרפסות וחדרי רחצה ומקלחות. בתהליך הבניה לעתים מתקשים עם הניקוי של האריחים האלה בגלל החספוס והחריצים שלהם. הרובה וחומרי הבנייה נכנסים לתוך החריצים, מתייבשים שם ואז צריך פתרון טוב !

בשנים האחרונות יצאו הרבה דוגמאות של צבעים וגוונים בגרניט פורצלן. חלקם מדמים אבן טבעית ולכן יש הרבה משחק בגוונים ובטקסטורות שלהם. לעתים יש בעיות עם זה…

אריחי טראצו – ״האלה של פעם…״ הם תשתית שסופגת רטיבות וכתמים ולפעמים גם חלודה. זה יכול להיות ממשהו מברזל, שעמד על הרצפה במרפסת ונרטב מגשמים, כמו מנגל עזוב בחורף…

אני נתקלת בתופעה זו הרבה פעמים, בעיקר אצל אנשים נקיים, בעיקר על אריחים מבריקים, שיש להם ספיגות כלשהי ותופסים שכבות של שומן או ווקס.
השבוע ביקרתי אצל אישה, שכשעשיתי אצלה הדגמה, פתאום היא הבינה את גודל השכבה (-:

לעתים יש כתמים או לכלוך שנראה שאין סיכוי להסיר, ואז כשמנסים עם החומר הנכון, יש הפתעות טובות !