פגשתי בתופעה המוזרה הזאת מספר פעמים. חקרתי אותה לעומק, וגיליתי שיש הסבר מדעי לתופעה. ויש גם פתרון אחד ! נחשו…

משטחי ריצוף שונים, בעיקר בחוץ, בחצר או בכניסה לבית, מתנהגים ומגיבים לפגעי מזג האוויר. לעתים דוהים בגלל שכבת אבנית שמצטברת, לעתים זה עובש וירוקת או לכלוך שומני. לכל סוגי הלכלוך האלה קיימים פתרונות טובים שידעו לתת פתרון ניקוי יעיל לריצוף ויחזירו את האסתטיקה והמראה היפה שכרגע נראה כמו היסטוריה רחוקה…

לעתים מצטברות שכבות של ווקס או שומן על אריחי גרניט פורצלן. בדר״כ על המבריקים, אבל לא רק. השכבה יכולה להיווצר מכמה סיבות : חברת ניקיון / פוליש שעבדה בניקוי ועשתה ווקס על הריצוף, שימוש מוגזם בחומרי ניקוי, שימוש בחומרים לא מתאימים ולעתים יש אריחים שמגיעים ככה מהיבוא (בעיקר המבריקים) כחומר הגנה.

כשמופיעה בעיה בריצוף (בכל סוג) יכולות להיות שתי אפשרויות :
או שקיימת בעיה במוצר עצמו, איזשהו דפקט בייצור שלו. או שהיתה בעייה ביישום. לרב הבעיה תהיה ביישום, אך לא תמיד. לשם אבחנה מדויקת, צריך שעין מקצועית תסתכל על האריחים והעבודה.

אם אתם מתלבטים באיזו רובה לבחור לאיזה אזור של הבית, האם אקרילית או אפוקסית ? קצת ידע בסיסי על ההבדלים יעזור בקבלת ההחלטה.

אצל הרבה אנשים, בהרבה בתים, רובה היא עניין רגיש… מתלכלכת, משחירה, לא מתנקה… בקיצור, פגיעה באסתטיקה של הבית. לרובה יש נטייה לספוג כתמים ולכלוך ולאחר תקופה די קצרה, היא מאבדת מיופייה ומאחידותה.

אריחים שחורים בחדרי רחצה מאוד טרנדים בשנים האחרונות. יש להם יופי מיוחד אך לעתים קושי בניקוי ותחזוק. באתרי בנייה לפעמים מתקשים בניקוי אריחים אלו לאחר הריצוף ויישום הרובה, בשל צבעם הכהה והטקסטורה המחוספסת שלהם (בדר״כ הם מגיעים נגד החלקה, למקלחות ומרפסות).

היא עקשנית, היא נדבקת, היא סותמת – אבנית. מצטברת באזורים של מים. חדרי רחצה, ברזים, מקלחונים, על זכוכיות ואריחים…. יש דרך קלה להתמודד מולה ואף לנצח !